Avoda (translated as “service” and “striving”) is not the striving that avoda (service) itself be true; rather, truth itself is an avoda, that the “fingernails” be true. Why does that surprise you? “He saw the attribute of Truth,” the Talmud declares, “and he prostrated himself.”
The Alter Rebbe related: Among the teachings my Rebbe (the Maggid) told me at yechidus, there was one on the verse, “A constant fire shall be kept burning on the altar; it shall not be extinguished.” The Maggid taught: Though fire descends from Above, spontaneously, it is a mitzva to bring from the “ordinary,” by man, for it is man’s action—an “awakening from below”—which elicits the divine response, the “awakening from above,” because “spirit elicits (another, responding) spirit and in turn calls forth another, yet higher spirit.” The spirit from below elicits the spirit from Above, calling forth spirit from higher and still higher. It is a positive mitzva to kindle fire on the altar. “Altar” refers to the “man who offers of you.” The offering itself is insufficient. Man must kindle a fire on the offering that is “of you.” This fire, lo tichbeh, shall extinguish (tichbeh) the lo (the “no,” the negative). My Master told me this teaching ten times to engrave it in the ten powers of my soul. “You, my pupil,” he said to me, “are in need of this constant fire, for yours is the duty of extinguishing the great “no” (of the opponents of Chassidus). You shall extinguish the “no,” and G-d will transform the “lo” (no) to “hein” (yes)
•
Avoda (translated as “service” and “striving”) is not the striving that avoda (service) itself be true; rather, truth itself is an avoda, that the “fingernails” be true. Why does that surprise you? “He saw the attribute of Truth,” the Talmud declares, “and he prostrated himself.”
•
The Alter Rebbe related: Among the teachings my Rebbe (the Maggid) told me at yechidus, there was one on the verse, “A constant fire shall be kept burning on the altar; it shall not be extinguished.” The Maggid taught: Though fire descends from Above, spontaneously, it is a mitzva to bring from the “ordinary,” by man, for it is man’s action—an “awakening from below”—which elicits the divine response, the “awakening from above,” because “spirit elicits (another, responding) spirit and in turn calls forth another, yet higher spirit.” The spirit from below elicits the spirit from Above, calling forth spirit from higher and still higher. It is a positive mitzva to kindle fire on the altar. “Altar” refers to the “man who offers of you.” The offering itself is insufficient. Man must kindle a fire on the offering that is “of you.” This fire, lo tichbeh, shall extinguish (tichbeh) the lo (the “no,” the negative). My Master told me this teaching ten times to engrave it in the ten powers of my soul. “You, my pupil,” he said to me, “are in need of this constant fire, for yours is the duty of extinguishing the great “no” (of the opponents of Chassidus). You shall extinguish the “no,” and G-d will transform the “lo” (no) to “hein” (yes)
•

"ניט עבודה איז אז עבודה זאָל זיין באמת, נאָר אמת אליין איז אן עבודה, אז די נעגעל זיינען אמת, וואָס ווערסטו נתפּעל? מדת האמת ראה (סנהדרין קיא, א) ונפל על פניו.
רבינו הזקן סיפר: מהתורות שאמר מורי (הרב המגיד) לפני ביחידות היתה תורה על הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא, מצוה להביא מן ההדיוט, כי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה״לא״. את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים – כדי לחקקה בעשר כחות נפשי – ויאמר לי, אתה תלמידי הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של המנגדים) גדול. אתה תכבה את הלא והשי״ת יהפוך את הלא להן."
•
"ניט עבודה איז אז עבודה זאָל זיין באמת, נאָר אמת אליין איז אן עבודה, אז די נעגעל זיינען אמת, וואָס ווערסטו נתפּעל? מדת האמת ראה (סנהדרין קיא, א) ונפל על פניו."
•
"רבינו הזקן סיפר: מהתורות שאמר מורי (הרב המגיד) לפני ביחידות היתה תורה על הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא, מצוה להביא מן ההדיוט, כי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה״לא״. את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים – כדי לחקקה בעשר כחות נפשי – ויאמר לי, אתה תלמידי הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של המנגדים) גדול. אתה תכבה את הלא והשי״ת יהפוך את הלא להן."
•

4:59	עלות השחר
5:35	הנחת תפילין
6:25	זריחת החמה
9:14	סזק״ש אדמו"ר הזקן
12:08	חצות היום
12:36	מנחה גדולה
3:31	מנחה קטנה
4:43	פלג המנחה
5:50	שקיעת החמה
6:19	צאת הכוכבים

7:05	חסידות 6:15,
7:45	שחרית: 6:30, 7:00,
5:35	מנחה חול
9:00	מעריב חול 7:15,